בתי דפוס- גורם מכריע בהתפתחות הידע האנושי

בין אם נאמין כי הסינים פיתחו את הדפוס, ובין אם נהיה בטוחים כי מדובר על פיתוח נוסף של האמן הרב תחומי ליאונרדו דה וינצ'י, בדבר אחד אפשר להיות תמימי דעים וזוהי העובדה כי ללא יוהאן גוטנברג והקמת בית הדפוס הראשון, כמעט שום תהליך ושום מהפכה אנושית בתחום המדע, הידע וההשכלה לא היו מתרחשים ולא היו הופכים את האנושות, בפרוץ המילניום השלישי והמאה ה-21, לבעלת יכולות ולבעלת כישורים כשלה.

בתי דפוס אפשרו את הפצת הידע ומקורותיו בין מגזרים ובין אוכלוסיות שלמות שהיו נעדרות את היכולת, הזמן או הממון על מנת לרכוש אותו באופן פרטי. הבעלות על כתבי הקודש ועל מה שנכתב בהם עברה מהכנסייה אל ההמונים ואל המסה הקריטית של האוכלוסייה, מה שאפשר יותר ביקורת, יותר לימוד ויותר שאילת שאלות שבעבר לא היו אפשריות או רציונאליות. גם היכולת, בעזרת עבודת בתי דפוס, להניח יד על ספר לימוד או על נייר מאתגר ומעלה שאלות וקושיות, פיתחה את הרצון להשכיל וללמוד, ובטח שהביאה לפיתוח ולביסוס יכולות הכתיבה והקריאה, גם של אנשים קשי יום שמעולם לא חלמו שיצליחו לעשות זאת בימי חייהם.

לא רק הכנסייה והאוכלוסייה ניצלו את התפתחות הדפוס ואת היווצרותם של בתי דפוס שהוקמו, לאחר אותו בית דפוס ראשון של גוטנברג בגרמניה, כפטריות לאחר הגשם, אלא גם האצולה הפוליטית שראתה באפשרות להפיץ את משנתה בתפוצה רחבה, להשפיע על דעת האנשים ועל הרצון לשלם מיסים, להצטרף לצבא ולהישאר נאמנים למשטר ולשלטון.

לאחר זמן לא רב, גילה גם מגזר נוסף את יתרונות הדפוס ואת יכולתם של בתי דפוס להפוך רעיון או חזון לדבר גשמי ורחב תפוצה, וזהו המגזר העסקי שהשכיל להפוך את הדפוס, עד ימינו אנו, לאפיק העברת מסרים, מידע ונתונים לציבור הרחב, לקהלים שונים ולצרכנים פוטנציאליים באמצעות מגוון דרכים, אפשרויות ואלטרנטיבות, כאשר את כולן מספקים בתי דפוס ואשר לכולן יש חלק, ולו קטן, במהפכות ההשכלה, הטכנולוגיה, השירותים והכלכלה.

חזור לדף המאמרים